דובים 2.0

"ואז היא בוחרת לב" , אומר חבר שלי ," ומכניסה אותו לתוך הדובי ועוברת לתהליך ההחייאה". ככה מתאר לי אוהד מה הוא עושה עם הבת שלו בשבת, בקניון של סן חוזה. קליפורניה משעממת, ככה לפחות אני מרגיש אותה, אבל הטיול בקניון של סן חוזה מזמן הפתעות. הטובה מכולם היא "בית החרושת לדובים", רשת חנויות אמריקאיות שכבר ראיתי פה ושם, אבל עשתה היסטוריה בתפיסה הקמעונאית שלה וכבשה את לב הילדים.

וכך הולך הסיפור, אתה נכנס לחנות עם המלאך הקטן שבוחר אחד מ- 25 דובים חמודים. משם עוברים לתחנת הלבבות, 10 סוגים של לבבות עם מנגינות שונות עומדים לרשותך ואתה משתיל בגופו של הדובי לב. משם, לתחנת ההחייאה, ממלאים לך את הדובי במילוי ובצפיפות גוף לפי בקשתך ומעבירים את הגופה החמה לתחנת הרחיצה. שם באמצעות לחץ אוויר מתעורר הדובי לחיים.

אבל זו רק ההתחלה, לדובי יש מספר סידורי. אתה ניגש לתחנת הרישום ורושם את הדובי במרשם התושבים העולמי. הוא מקבל מספר תעודת זהות ודרכון והוא נמצא לעולמי עד במחשב על שמך בתור הורה מאושר.

עד הנה כל הסיפור לא היה כל כך יקר, אך מכאן מתחילה החגיגה. עשרות סוגים של בגדים לבחירתך, אביזרי שיער ונעליים אותם תבחר הבת המתרוצצת בחדווה (והם יהיו יקרים) ותלביש, תנעיל, תסרק ותוסיף לדובי שלה כל אביזר אפשרי.

בסוף התהליך המפרך אתה עייף אבל הדובי של הבת מוכן. דובי ייחודי, רשום על שמה, רק שלה, בעל מבנה גוף, תלבושת ולב פועם ונושם ומעכשיו תוכלו לטייל ביחד כל שבת לקניון ולהוסיף תלבושות ואביזרים ולנהל את חייו של הדובי כחבר אמיתי במשפחה, לעולמי עד.

הרעיון של פרסונליזציה בעולם האינטרנטי מוכר ויידוע. העתקתו לעולם הריאלי והפיכתו לדרך בה אנו צורכים מוצרים היא מופלאה. גם בעולם הרגיל אנחנו רוצים להיות מיוחדים. להיות בעלים של מוצרים שהם רק שלנו, שאין לאף אחד אחר, שבתצורה הספציפית הזו רק אנו בעלי המוצר. ואחת כמה וכמה כשמדובר במשחק, בחיית מחמד או בבגד.

בעולם האופנה האיום על מותגי הענק הוא מוחשי וחברות רבות כבר מחפשות את הדרך לייצר אופנה המונית מחד אבל עם טויסט אישי. נייקי התחילו עם זה באינטרנט (נייקי פקטורי). אדידס אימצו עכשיו את זה בחנויות ומאפשרים לך לבחור פסים וסוליות וצבעים לנעליים שלך. כפכפי הוואנס מאפשרים לך להרכיב לבד את הכפכף שלך ולשלב בין סוליות לרצועות לפי טעמך ואפילו ליוויס מאפשרים לך להזמין דגם מיוחד שהותאם רק לך.

אבל ילדים? שילדים לא ירצו את הדובי כמו של כולם? ומה יקרה לדיסני סטור במקרה הזה? הרי פינוקיו לא יכול לקבל אפים שונים ומיקי הוא אותו מיקי כבר למעלה מ- 75 שנה.
התור ליד חנות הדובים מוכיח כי רצון הילדים להיות שונים ומיוחדים חזק, להיות בעלים של חית מחמד ריאלית שניתן לטפל בה כמו אצל הגדולים; הרישום של תעודת הזהות, הבעלות באתר האינטנרט על הדובי, הלב, ההשתלה, ההחייאה, לונה פארק אמיתי. אז החיים הם לא רק אינטרנט אבל גם לעולם המותגים הריאלי יש עידן 2.0.