לא האריזה קובעת!

בשבוע כל כך מתוח של מלחמה לא כדאי לנאום לכם ארוכות על תזות תקשורתיות שהחמצנו. אולי זה הזמן לחשבון נפש של הירהורים קצרים על שיווק ואריזה:
ביבי ,ברק וציפי באינטרנט. ברק אפילו בא לבקר בארץ נהדרת. כל מה שלמדנו מאובמה יושם במהירות אל תוך מערכת הבחירות הישראלית. השיווק, וזה טיבו, יודע לאמץ במהירות חידושים ושינויי מגמות שאנו רואים בעולם ולמצוא להם את האדפטציה המקומית, הרלוונטית, בכדי להמשיך ולהיות בקו הראשון של העשייה התקשורתית בעולם. הלימוד מאובמה היה מהיר. אינטרנט הייתה מילת המפתח לפי הניתוח הישראלי, היכולת לתקשר עם הקהל וליצור אצלו מעורבות. זה לא משנה שאצל אובמה האינטרנט היה מכונת כספים משומנת והיה הדרך , בפריסה גיאוגרפית כל כך רחבה וביזור של אמצעי מדיה, להרגיש חלק מקהילה נבחרת של אנשים שמביאים את השינוי לאמריקה. מה משנה המהות, הרי האינטרנט הוא המפתח.
אז הלכו היועצים הישראלים והביאו את המועמדים לאינטרנט. בלוגים, קהילות, כל מה שכאילו כתוב בספר של אובמה. אפילו את ההברקה של סטרדיי נייט לייב אפשר להעתיק. וגם אצלנו ברק היה גמלוני ומשעשע כמעט כמו הסגנית המיועדת בארה"ב, ואפילו הצליח לגרור לשיח ציבורי על היותם של הפוליטקאים אחד האדם. אבל בדרך לאינטרנט ולמערכה הכל כך חדשנית שכחו הצוותים המנהלים נושא אחד קטן, המוצר. במקרה של אובמה היה מוצר. אמיתי, עם מסר , עם מהות, עם רעיון מאחוריו שגרר וייצר את ההתגייסות של ההמונים וההתחברות הרגשית שבאה לידי ביטוי ברשת. לא האינטרנט עשה את הקמפיין, האדם עשה אותו, והאינטרנט הייתה המדיה שהתאימה בכדי לחבר את האדם, האוהדים והעשייה ונילוו לזה, כמובן, גם פעילות שטח אמיתית ומקיפה.
ואצלנו, עומד האינטרנט מיותם עם באנרים נהדרים וכאילו בלוגים ורשת חברתית של תומכים, אבל זה בעיקר נראה כמו מסיבה שאיש לא בא אליה שהופכת לציטוט מהשיר ההוא של יונתן גפן, זה לא כ"כ נעים לראות גן סגור.
לא נעים לראות גן סגור. המון סיסמאות ואתרים יפים בלי מהות אחת קטנה. אז אולי במקום לעסוק במדיום נעסוק במועמד וברעיונות שלו, במסר שלו שיצליח לחבר אותנו אליו. ואם יהיה כזה אז באמת כבר לא משנה מה תתנו לנו כמדיה. אנחנו נהיה אתכם. אולי הגיע הזמן למכור את המוצר, סליחה המועמד, ולא את האריזה שלו.
וזה מביא אותי לאתר הנהדר של תחרות האריזות העולמית שעלה לאחרונה לרשת עם הזוכים והמצטיינים בעולם בתחום האריזות.
www.thedieline.com/
התחרות הזו מאפשרת לנו הזדמנות להציץ לתוך המגמות העולמיות בתחום, ובצורה הפוכה לפוליטיקה, פה, מעט זה הרבה. המגמה הבולטת בקרב הזוכים היא מינימליזציה של צבעים, תמונות או חומרים. העיצוב המצטיין של האריזות בעולם נקי, חד גוני אפילו, ובעיקר ,מאוד פשוט. הפשטות הזו היא שהופכת אותו לחזק ולמוכר.
במלחמה על המקום בעגלה לעיצוב אריזת המוצר יש ערך גדול. ככל שהקנייה היא אימפולסיבית, הרי שאנו כיצרנים מחפשים את הדרך לגנוב את ליבו של הצרכן. לייצר אצלו תחושה בטוחה, מוכרת, חמה, וכל זאת מאריזה בלבד. ככל שהמוצרים זהים, הרי שאריזת המוצר מהווה את הבידול שלהם, מאחר והיא היא הנראית למרחוק ומסמלת על המחזיק אותה.
ובניגוד לפוליטיקה, הרי שהמוצר הזה הוא בקבוק שתייה. הוא לא צריך לבצע החלטות חשובות ולא להוביל אותנו למלחמות, הוא בסך הכל משקה או מוצר המעיד על זה שצורך אותו ומגדיר אותו לצורך סטאטוס או סטייל. כאן האריזה חשובה ולא המוצר, כאן העטיפה היא העיקר.
אז אולי מנהלי הקמפיינים, תזכרו רק לרגע כי בסוף הקמפיין שלכם המועמד שלכם יינהל כאן מלחמה. ובמלחמה לא האריזה קובעת, רק המוצר.