רק בבלגיה שבה לפי הבדיחה/ השמועה אנשים עושים סקס בצורות בלתי מקובלות היה אפשר להמציא את הקמפיין המבריק הזה, שגם הוא שימש החודש לצורך דיון בטכניקות להעברת מסרים מפה לאוזן.
התינוק של דודג', היה כמו הטורים הקודמים שלי, במרכז הכנס של WOMMA, האגודה האמריקאית לשיווק מפה לאוזן בו ביליתי בלאס ואגס. זה סיפור על קמפיין חוויתי שבעצם נכשל לחלוטין אבל הפך לאגדה כי הדיבור והשיחה שייצר היו שווים כל יורו בלגי שהושקע בו.
דודג' השיקה בבלגיה לראשונה רכב משפחתי. האוטו הזה אמור היה לפנות למשפחות צעירות עם ילדים קטנים ולהלחם בכל אותם פתרונות יפנים שכבשו גם את אירופה. הסוכנות המקומית שנשכרה לכך הציעה קמפיין פורץ דרך. זוגות בלגים יוזמנו לעשות ילדים במכונית. הזוג שיוכיח שהילד שנולד לו נעשה במכונית יזכה בדודג' חדשה מתנה לתפארת.
הקמפיין, BABY MADE ON BOARD, התנהל כך:
הזוג המיועד היה צריך להגיע לסוכנות להירשם לצאת לחצר הסוכנות ולקבל זמן במכונית סגורה ומוסתרת היטב. מושבי המכונית היו מקופלים כך שאם התאמצת , כמובן, הייתה שם מיטה זוגית לתפארת שהפעילות בה הרעידה את המכונית. אם תוך מספר שבועות נכנסתם להריון יש להופיע בסוכנות עם בדיקת הריון חיובית ולהציג לסוכן את הבדיקה. אם הילד נולד במועד עגול של תשעה חודשים מיום הבילוי הפרוע במכונית, המכונית שלכם!
מבריק וסוטה כאחד. כמו שרק בבלגיה יכולים, ואת הקמפיין הזה ליוותה שורה של סרטוני אינטרנט ופרסומות מדהימות שכוללות מכונית דודג' מתנדנדת ומשמיעה אנחות. היו סרטונים לגבר שהציגו סקס פרוע וגניחות שיוצאות מתוך הסטיישן וסרטונים לנשים שהסבירו על עשיית ילדים ומיסוד הקשר הזוגי בצאצא והשתמשו באימגים של תינוקות רכים המגיחים לעולם. הקמפיין גם כלל סדרה של תשדירי רדיו פרובוקטיביים ושילוט חוצות.
72 זוגות בלגיים הגיעו לסוכנות, עשו נסיעות מבחן ועשו את זה באוטו. לכאורה, כשלון ענק למסע החדרה שהיה אמור לייצר אלפי התנסויות נהיגה ברכב. אבל הרעש שייצר הקמפיין, והוויכוח הציבורי סביבו, מאות אלפי הכניסות לאתר הפרויקט והשיחה שנוצרה סביבו הפכו אותו מקמפיין כשלון לאחר המוצלחים ביותר שיידע היבואן במטרה למצב את הרכב ולהגדיר אותו כרכב לזוגות צעירים.
מומחי הפה –לאוזן האמריקאים שישבו איתי באולם הקזינו התעלפו, ובצדק. הרי מחד, הקמפיין הזה הוא כשלון אבל למרות זאת הוא השיג בצורה מושלמת את המטרה שלשמה נוצר. יצירת שיחה אצל צרכנים ודיבור על הרכב החדש והשימושים הראויים להיעשות בו.
יצירת שיחה צריכה להיות מטרה בקמפיין וצריך לתכנן אותו מראש בצורה כזו. השיחה לא נוצרת במקרה, היא מתוכננת בצורה מוקפדת מהרגע הראשון מתוך מטרה לחלק את הקהל לארבע קבוצות:
המתנסים שגם ממליצים, אלו ששמעו על המותג/ פרויקט/ מוצר ומדברים עליו ושתי קבוצות רעות- המתנסים שלא ימליצו והמשמיצים.
לכל אחת מהקבוצות הללו יש מסלול שלם של טיפול ומסלול אחר של הפיכתם לקונים אבל צריך להתחיל ולהסכים על עקרון אחד: בשביל צרכנים שיהפכו מקדמי מוצר צריך להסכים גם שיהיו משמיצי מוצר. אהבה לא נוצרת אם אין בצידה גם כאלו שלא אוהבים שלא לומר מתנגדים או שונאים. הפה לאוזן גורס ששיחה היא שם המשחק, האדישות היא הרעה החולה ומותג טוב צריכים שיהיו לו יותר אוהדים משונאים או אפילו לייתר דיוק הרבה יותר אוהדים מנתח השוק בפועל שלא ואז בכלל לא משנה כמו משמיצים יש. כל עוד האוהדים והמקדמים הם קבוצה מספיק גדול בשביל להגדיל את נתח השוק של המוצר הרי שאין בכלל משמעות לשונאים.
התינוק של דודג', היה כמו הטורים הקודמים שלי, במרכז הכנס של WOMMA, האגודה האמריקאית לשיווק מפה לאוזן בו ביליתי בלאס ואגס. זה סיפור על קמפיין חוויתי שבעצם נכשל לחלוטין אבל הפך לאגדה כי הדיבור והשיחה שייצר היו שווים כל יורו בלגי שהושקע בו.
דודג' השיקה בבלגיה לראשונה רכב משפחתי. האוטו הזה אמור היה לפנות למשפחות צעירות עם ילדים קטנים ולהלחם בכל אותם פתרונות יפנים שכבשו גם את אירופה. הסוכנות המקומית שנשכרה לכך הציעה קמפיין פורץ דרך. זוגות בלגים יוזמנו לעשות ילדים במכונית. הזוג שיוכיח שהילד שנולד לו נעשה במכונית יזכה בדודג' חדשה מתנה לתפארת.
הקמפיין, BABY MADE ON BOARD, התנהל כך:
הזוג המיועד היה צריך להגיע לסוכנות להירשם לצאת לחצר הסוכנות ולקבל זמן במכונית סגורה ומוסתרת היטב. מושבי המכונית היו מקופלים כך שאם התאמצת , כמובן, הייתה שם מיטה זוגית לתפארת שהפעילות בה הרעידה את המכונית. אם תוך מספר שבועות נכנסתם להריון יש להופיע בסוכנות עם בדיקת הריון חיובית ולהציג לסוכן את הבדיקה. אם הילד נולד במועד עגול של תשעה חודשים מיום הבילוי הפרוע במכונית, המכונית שלכם!
מבריק וסוטה כאחד. כמו שרק בבלגיה יכולים, ואת הקמפיין הזה ליוותה שורה של סרטוני אינטרנט ופרסומות מדהימות שכוללות מכונית דודג' מתנדנדת ומשמיעה אנחות. היו סרטונים לגבר שהציגו סקס פרוע וגניחות שיוצאות מתוך הסטיישן וסרטונים לנשים שהסבירו על עשיית ילדים ומיסוד הקשר הזוגי בצאצא והשתמשו באימגים של תינוקות רכים המגיחים לעולם. הקמפיין גם כלל סדרה של תשדירי רדיו פרובוקטיביים ושילוט חוצות.
72 זוגות בלגיים הגיעו לסוכנות, עשו נסיעות מבחן ועשו את זה באוטו. לכאורה, כשלון ענק למסע החדרה שהיה אמור לייצר אלפי התנסויות נהיגה ברכב. אבל הרעש שייצר הקמפיין, והוויכוח הציבורי סביבו, מאות אלפי הכניסות לאתר הפרויקט והשיחה שנוצרה סביבו הפכו אותו מקמפיין כשלון לאחר המוצלחים ביותר שיידע היבואן במטרה למצב את הרכב ולהגדיר אותו כרכב לזוגות צעירים.
מומחי הפה –לאוזן האמריקאים שישבו איתי באולם הקזינו התעלפו, ובצדק. הרי מחד, הקמפיין הזה הוא כשלון אבל למרות זאת הוא השיג בצורה מושלמת את המטרה שלשמה נוצר. יצירת שיחה אצל צרכנים ודיבור על הרכב החדש והשימושים הראויים להיעשות בו.
יצירת שיחה צריכה להיות מטרה בקמפיין וצריך לתכנן אותו מראש בצורה כזו. השיחה לא נוצרת במקרה, היא מתוכננת בצורה מוקפדת מהרגע הראשון מתוך מטרה לחלק את הקהל לארבע קבוצות:
המתנסים שגם ממליצים, אלו ששמעו על המותג/ פרויקט/ מוצר ומדברים עליו ושתי קבוצות רעות- המתנסים שלא ימליצו והמשמיצים.
לכל אחת מהקבוצות הללו יש מסלול שלם של טיפול ומסלול אחר של הפיכתם לקונים אבל צריך להתחיל ולהסכים על עקרון אחד: בשביל צרכנים שיהפכו מקדמי מוצר צריך להסכים גם שיהיו משמיצי מוצר. אהבה לא נוצרת אם אין בצידה גם כאלו שלא אוהבים שלא לומר מתנגדים או שונאים. הפה לאוזן גורס ששיחה היא שם המשחק, האדישות היא הרעה החולה ומותג טוב צריכים שיהיו לו יותר אוהדים משונאים או אפילו לייתר דיוק הרבה יותר אוהדים מנתח השוק בפועל שלא ואז בכלל לא משנה כמו משמיצים יש. כל עוד האוהדים והמקדמים הם קבוצה מספיק גדול בשביל להגדיל את נתח השוק של המוצר הרי שאין בכלל משמעות לשונאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה