עוד שנה, מה כבר אפשר להגיד ולאחל? שנעבור אותה בשלום? שלא יהיו מלחמות? רק בריאות? הכול נכון, אבל אני רוצה לאחל לכולנו את המתנה האמיתית של החיים - להתרגש. זה מה שאני מאחל לעצמי, לכם ולכולנו. להתרגש מחדש, בכל בוקר מחדש ולקום עם פרפרים בבטן ובלב ליום חדש, כל יום.
נכון, החיים בנאליים, קשים ושוחקים וקשה לשרוד את היום יום וכשאנחנו מגיעים הביתה בשלום, אנחנו רק רוצים להגיד תודה ולזפזפ קצת וללכת לישון ואולי לעשות קצת אהבה או סקס, ולהגיד תודה שכולם בריאים ושיש כסף לצאת לחופש מידי פעם ולבלות עם חברים. אנחנו מסתפקים בלשרוד וקצת ליהנות ולבנות את האגו ואת הקריירה ולהרגיש חשובים במשרד וכמובן לראות את הילדים גדלים.
אבל זה בזבוז, בזבוז של חיים טובים. באנו לכאן בשביל ליהנות. לא בעוד עשרים שנה שהילדים יהיו גדולים וכשיהיה פחות לחץ בעבודה וכשנעשה את האקזיט. החיים נורא קצרים ויכולים להיפסק היום, מחר, מחרתיים, בלי שום הודעה מראש והתפקיד שלנו והפוזיציה הכל כך משפיעה, יכולים להיקטע בשנייה, כי לבעל הבית כבר לא כל כך נעים איתנו או שסתם יש מישהו אחר שיותר מתאים.
נכון, כל אחד מאיתנו מתרגש מדברים אחרים; חלקנו מאהבה, חלקנו מכסף, חלקנו מעשייה, חלקנו מאתגרים פיזיים וקצת הרפתקאות קצה. אבל המיץ הזה, שהגוף מפריש כאשר אנחנו מתרגשים, הוא יותר טוב מכל קוקאין, גראס או כל כדור פסיכיאטרי אחר שמידי פעם אנחנו חושבים לקחת.
זה לא משנה מה עושה לכם את זה, אבל לקום בבוקר צריך רק לתוך יום שעושה לכם את הריגוש הזה, שמפעיל את הפרפרים, שמייצר את הנוזלים הללו שמופרשים בעת ההתרגשות ומניעים אותנו בכל הכוח קדימה.
חיים בלי התרגשות, בלי מיצים, הם חיים מבוזבזים. אין מה לחכות למחר. זה צריך לקרות היום, מחר, בשנה הבאה, בכל יום ויום כי כל ברכה אחרת, יוצרת אשליה שיש בשביל מה לחכות ובשביל מה להמתין ומתי שהוא בעתיד זה יקרה.
לא! זה לא יקרה בעשור הבא אם לא נתחיל היום ולא משנה מה עושה לנו את זה. לכל אחד מאיתנו זה בא ממקום אחר, אבל זה צריך לבוא בכל בוקר מחדש. בלי לוותר לעצמנו.
אז שתהיה לכולנו שנה מרגשת, מלאת פרפרים, שתטיס אותנו קדימה בגלל אהבה, כסף, קריירה, אגו, מהות, משמעות או פעילות להצלת כדור הארץ. מה שתבחרו. אבל רק שלא נשתעמם, נרדם, נזפזפ מול המיילים והטלוויזיה, בלי המיץ הזה שעוטף את הבטן שלנו.
שנה טובה. באמת.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה