בואו בואו!

זו מהצופים, היא גם בליינית שכותבת בלילה בלוג אופנה ויוצאת עם חברים לפסטיבל בומבמלה ויש לה פייס-בוק שהיא מחוברת אליו, אבל היא רואה במקביל טלוויזיה וגם גולשת בכמה אתרים בו זמנית תוך שהיא מוציאה ציונים מעולים במבחנים וחולמת לפתוח עסק משלה בעוד שנה. המולטי-טסקינג שהרבנו לדבר עליו בהקשר לדרך צריכת המדיה של צעירים, הוא לא רק דרך שבה הם צורכים מדיה. לא להיות מוגדרים, לעשות הכל בו זמנית ולהיות חלק מהרבה עולמות בעת ובעונה אחת, הוא סימן ההיכר של הדור החדש: דור הפייס-בוק. בשבוע הבא, בועידת האינטרנט של דה-מרקר, אנסה להציג לכם כמה מהמסקנות האחרונות בתחום השיווק הדיגיטלי לבני הנוער. במסלול השיווק הדיגיטלי אציג לכם, יחד עם 6 בני נוער מובילים, מסקנות ולקחים כיצד לעבוד בשיווק הדיגיטלי מולם. בחודשים האחרונים אספנו, ראיינו ובדקנו עשרות רבות של בני נוער, במטרה לנסות ולפצח את היחס האמיתי שלהם לתחום האינטרנט ולהתנהגות של מותגים באינטרנט. האם באמת עובד עליהם הניסיון שלנו לייצר באאז באמצעות בני נוער בתשלום שאומרים להם לקנות מוצר כלשהוא? האם הם באמת משתכנעים מתחרויות ה "לייק" בפייס-בוק שמצוות עליהם לתייג תמונות ומותגים? ומה בעצם מהווה עבורם הפייס-בוק באמת? רשת חברתית? כלי תקשורת? מחליף לחיים האמיתיים? דור הפייס-בוק לא רואה ברשת את עיקר חייו. זה בשבילו כמו משחת שיניים. כמו לשתות. כמו לאכול. זו פעולה טבעית לחלוטין שהיא חלק אינטגראלי מאורח חייו. ציטוט או שיתוף או תמונה שעולה לרשת, או סתם דיווח לאן הלכנו ומתי, הן פעולות רגילות שלא מיוחסת להן חשיבות מיוחדת. הרשת היא לא נושא עבורם, היא כלי בסיסי כפי שיש טלפון או אוטו שמעביר אותך ממקום למקום. שישה בני נוער יהיו על הבמה. כל אחד מהם שונה מחברו. כל אחד מהם מייצג קבוצת נוער אחרת עם הרגלים אחרים. והשישה הללו הם רק חלק קטן ממייצגי קבוצות וגם הם רק במגזר החילוני שמהווה כזכור רק 50% מאיתנו והולך וקטן בהתמדה. אז מה זה אומר? שאנו טועים. אין נוער אחד ובטח שאין פייס-בוק אחד או התנהגות רשתית אחת. השוני והביזוריות בקרב בני נוער גדולים מאי פעם ומבלבלים מאוד, בבואנו לנסות ולייצר שיווק מאסתי. זה צריך לעבור טרנספורמציה ברורה לפעילות אחד על אחד מאוד מאוד מדויקת. האמירה "פייס-בוק ישנה את הפרסום" היא כללית מידי. הנוער לא השתנה הרבה בתחומי העניין שלו ובהרגלי צריכת המוצרים. הדרך לדבר איתו נהייתה אחרת. אבל לדבר, אצלם, משמע להעביר אינפורמציה. להשפיע, זו כבר שאלה אחרת. בשביל להשפיע עליו אנו צריכים להביא משהו יותר עמוק ויותר משמעותי מלעשות להם קשקושים בפייס-בוק. אנחנו צריכים להיות משמעותיים עבורם ובעלי ערך, מוסיפי ערך. אתם מפספסים, יגידו לנו בני הנוער שיהיו על הבמה. אתם חושבים בקופסאות ששייכות לעבר. פייס-בוק הוא בסך הכל מדיום תקשורת. הבעיה היא התכנים שאתם מביאים לנו פנימה, הם ממש בדיחה. ושוב, גם כאן חוזרת השאלה הבסיסית אל השולחן: האם אנחנו, המבוגרים, יכולים לייצר עבורם פעילות אמיתית, או שההתחזות הזו למביני צעירים של כל מיני חברות ומומחים היא התחזות שרלטנית לחלוטין? אם אנחנו רוצים לייצר פעילויות לנוער, הגיע הזמן להפוך אותם לפרסומאים ולתת להם את הכלים לפתח עבורם את הקמפיינים. הנוער מאמין שהוא יודע איך למכור לעצמו מותגים ומוצרים. הוא מחפש אתכם, המשווקים, בכדי שתתנו לו את ההזדמנות להפוך לפרסומאים שלכם. הפרסום החדש הוא יותר אינפורמטיבי מחד ונותן ערך מאידך. הם מאמינים שמגיע להם יותר בעבור הכסף שהם מבזבזים אצלנו. הפאנל הזה הולך להיות הזדמנות חד פעמית, לשמוע מפי הסוס את מה שהוא חושב עלינו. אשמח לראות אתכם באולם.ולסיום, טיזר קטן: הסדרה סאות'פארק, בהומור האופייני לה, מציגה תמונת אמת על הפייסבוק והמקום שאנחנו נותנים לו בחיינו. הנה שתי דקות מהפרק. תיהנו!