השימוש בחיבור צרכנים למותגים באמצעות העלאת תמונות צרכנים על אריזות המותג, הוא כבר דבר שבשגרה. הרעיון שכבר שימש בהצלחה בקמפיין הידוע של "דנונה" ועשה קפיצת מדרגה נוספת בפרויקט של "קוקה קולה", משקף את הרצון של הצרכן להתפרסם ואת הצורך שלנו בעולם המותגים, לקשור רגשית צרכנים למותג. אבל "אמריקאן איגל" מותג האופנה האמריקאי, הלך עם זה צעד נוסף עכשיו עם פתיחת החנות החדשה שלו בטיימס סקוור.במקביל לפתיחת החנות, שכר המותג את שלט הפרסום האלקטרוני הענק של טיימס סקוור והפעיל מבצע קידום מכירות מדליק: קנית מוצרים? מגיע לך 15 שניות של תהילה. בסיום הרכישה אתה מוזמן להצטלם איתם ליד קיר ממותג מיוחד ותוך מספר דקות עולה התמונה שלך מדגמן את בגדי המותג על הקיר הענק ל-15 שניות.
המבצע הזה עשה נפלאות כמובן ועודד תיירים ומבקרים לרכוש ולרכוש יותר. כמובן שלאחר הקנייה והתצלום הקונה רץ החוצה לצפות בהופעתו ההיסטורית על השלט הענק , מצלם אותה ומעלה את התמונה לכל הרשתות החברתיות שבהן הוא חבר ומשם היא מופצת לכל חבריו ומכריו באשר הם.
ופה מגיע כבר השלב השלישי בשרשרת: הצרכן שהשקיע את כספו ברכישת הבגדים, קיבל תהילה והפך בעצם לדוגמן הבית ולממליץ על המותג אומר, ללא מילים: חברים, אני אוהב את "אמריקאן איגל" וזה המותג שמתאים לי וכנראה שגם לכם, אם אתם חברים שלי.
הקמפיין הזה מזכיר לי קמפיין נוסף של מקדונלדס, שהתרחש בשנה שעברה בכיכר פיקדלי שבלונדון. שם, על השלט האלקטרוני הגדול, הופיעו בחסות המותג אלמנטים שונים איתם יכולת להצטלם ולייצר תמונות משעשעות. אם עמדת בזווית מסוימת של הכיכר יכולת להצטלם מחזיק מטריה על השלט, נוגח בכדורגל וכך הלאה. וגם פה, ההצלחה הגדולה, מלבד כמובן השעשוע האישי שלך, הייתה הפצה מאסיבית של תמונותיך עם לוגו מקדונלד בכל רחבי המדיה החברתית, מחייך ומרוצה כאילו רק סיימת הרגע לאכול במסעדה עם 3 כוכבים במישלן.
גם רשת האופנה היפנית "יוניקלו" , המנסה כעת לכבוש את ארה"ב, עשתה שימוש דומה בצרכנים כשהציעה לקונים אצלה בחנויות, להצטלם בפינת הצילום בחנות עם דגמים שונים של החברה ותמונות אלו עלו לרשת ושימשו כקטלוג האינטרנטי של החברה, תוך שכמובן הדוגמנים שמחים לעזור ולהפיץ את הקטלוג לכל מכריהם, שוב, באמצעות הרשת החברתית.
כל המקרים הללו, משלבים מספר עקרונות של השיווק החדש. מצד אחד, קידום מכירות ואירוע שטח וחיבור רגשי. מהצד השני, וזה שווה הרבה כסף בעולם החדש, השימוש בצילום החוויה על ידי הצרכן והפיכתו למפרסם את המותג והמסרים שלו באמצעות המדיות החברתיות לכל חבריו, בתוספת סוג של המלצה. וזה מה שנקרא "מפה לאוזן".
ואולי עוד כלל אחד נוסף שניתן ללמוד מזה: "פייס בוק" הוא לא כלי פרסומי בזכות עצמו אלא אמצעי להפצה. המשחק הוא לא לגרום לאנשים לעשות "לייק" לתחרויות מטופשות בדפי המעריצים של המותג אלא לייצר אירועים חיצוניים בהשתתפות הצרכנים שיוצרים זיכרון חיובי של הצרכן ומשתמשים ברשת החברתית כרשת הפצה לתמונות ולמסרים הפרסומיים, אותם הצרכן מדגמן בעבורנו.
הצרכן הולך והופך לדוגמן הבית של המותגים שלו והמדיה מפיצה את בשורת המותג לחברים ולמכרים שלו. בעוד רגע אחד כבר לא יהיה לנו צורך ומשמעות לשימוש בדוגמנים בתשלום שעושים שימוש במדיות בתשלום להפצת הרעיונות של המותגים. מי שלא יידע להפוך את צרכניו לדוגמניו ואת הרשתות שלהם לערוצי השיווק שלו, פשוט ייעלם מהעולם.
ועוד משהו קטן- בשבוע האחרון פתחנו עמוד בפייסבוק המעדכן על פעיליות שלנו ובעיקר על case studies מעניינים וחדשניים מהעולם. מזמין אתכם להצטרף כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה