מסביב לעולם ב-३ ימים

האינטרנט יהרוג את עולם התערוכות אמרו בשנות ה- 2000. כאשר המידע זמין כל-כך במחשב למה צריך לקום ולנסוע לתערוכה מקצועית או המונית?! גלישה ישירה מהשולחן שלך לוקחת אותך לכל מקום בעולם ולכל מידע, חברה או חוויה. אבל תערוכת האקספו 2008, שנפתחה בחודש שעבר בזארגוזה בספרד, הותירה אותי עם טעם של עוד. עדיין יש מה לבלות בתערוכות הענק והקהל הרחב לא החליף את חווית השיטוט והמגע בחווית הגלישה.
תערוכות האקספו קיימות מתחילת המאה. מדינות העולם מציגות בכל ארבע שנים לערך את החוויה המקומית שלהם לקהל הרחב ויוצרות תדמית בביתנים מעוצבים להפליא. מאז ומעולם לא הקפידה ישראל להשתתף בתערוכות הללו. שיווק מותג ישראלי היה תמיד עדיפות תקציבית נמוכה, אבל 90 מדינות עשו זאת בזארגוזה באתר חדש לחלוטין שהוקם לא רחוק מהעיר שלוקח למצות אותו לפחות יומיים שלושה מלאים.
הכותרת של התערוכה עוסקת בשימור מקורות המים הטבעיים, והתערוכה מתיימרת להיות פסטיבל המים הגדול בעולם. תערוכת הנושא הגדולה , הכוללת גם גשר מדהים של האדריכלית זאהה חדיד, מציגה למבקרים שאלות , עובדות וחוויות מים שונות ומשונות. אבל 90 המדינות המשתתפות בחרו לעסוק בתערוכה בעיקר בשיווק עצמי והפכו אותה ליריד תיירות ענק העושה לך חשק לצאת לסיבוב מסביב לעולם.
תחום מופעי המולטימדיה עדיין מוביל את הטכנולוגיות המשמשות את המציגים בכדי להעביר חוויות. קרואטיה מזמינה אותך לעבור דרך חוף ים ולעלות לתצפית מהקומה השנייה אל מייצג המוקרן על החול ומחליף טיסה מעל פני המדינה ומביא אותך לכל פינה. קוריאה מזמינה אותך לאולם ענק ובו כדי חרס עתיקים בתוכם הוטמנו מסכים אישיים ודרכם , בליווי הנחייה וירטואלית, תסייר בקוריאה ותחווה את המדינה. פולין, אוסטריה, קזחסטן , הולנד, יפן – כולן בחרו בטכניקות המחשה מבוססות וידאו בכדי להביא את המבקרים לסיור מוחשי במדינתם. גרמניה הגדילה לעשות ופתחה מעיין מתקן לונה פארק גדול בו תשוט בסירות בין נופים ומוצרים מתוצרת גרמניה ותבחן את הפעילות הענפה של המדינה בנושא שימור המים ואיכות הסביבה.
העמידה בתורים עם עשרות אלפי המבקרים מביאה אותך למסקנה ברורה. הטלוויזיה, הקולנוע והאינטרנט עדיין לא הרגו את הצורך הבסיסי של הצרכן למשש. הצרכן הפשוט עדיין רוצה לגעת, לטעום, לשמוע ולעשות שימוש במספר חושים בעת ובעונה אחת בבואו ללמוד נושא חדש או רעיון. אולי אפילו החיפוש המתוחכם במנועים גדול עליו. עיצוב הביתנים, המסעדות האתניות שפתחו מדינות רבות בתוך הביתן, הצלילים ואפילו היריד ההודי , הוציאו את מיליוני הספרדים מהבתים והעמידו אותם בתורים ארוכים בחום של למעלה מ- 36 מעלות בצל.
אבל יותר מהעובדה הזו אני בטוח ומשוכנע שהם שבו הביתה עם רשמים, ריחות ודעות על מדינות שמעולם לא שמעו עלייהן, מעולם לא יבקרו בהן אבל צריבה חיובית באחורי המוח תלווה מעתה את המבקרים בכל ידיעה או סיפור על המדינות הללו. משהו שאלפי אתרי תיירות, שעות שידור בטלוויזיה ובלוגים לא הצליחו לעשות.גם הצלחת מרתון העיר הלבנה בתל-אביב הביא אותי למסקנה דומה. עשרות האלפים שגדשו את השדרות חזרו הבייתה עם תחושה שתל-אביב היא העיר הכי כייפית בעולם. הצרכן של היום רוצה לגעת, להרגיש ,לגבש דיעה מתוך בטן התחושות ושפעולות פיזיות יוצרות. בטטות הספה של הטלוויזיה תמיד היו כהות. בטטות הכורסא של המחשב הצטרפו אליהם עם מבט אפטי בעיניים. רוצים לרגש? תפעלו, תגעו, תלטפו.