בעולם חיי הלילה והמסעדנות לא פיצחו מעולם את נוסחת ההצלחה. אבל בצורה כלשהיא ,מוזרה לפעמים, אחת לפרקים עולה ופורחת מסעדה או מועדון או בר חדש המאפיל על כולם ונקבע כמקום הבילויי האולטימטיבי החדש. לא תמצא את המקומות הללו אפילו לא במדורי הרכילות. העתונות מגלה אותם חודשים אחרי שנפתחו ואז מדווחת על ההכתרה בדיעבד. המדורים אז חוגגים ומתלהמים על המקום החדש בו כל היפים והיפות ניראים וכך הלאה והלאה.
כך כרגע "דלל" ו – "שמונה". דלל, המסעדה-בר שכונתית בנוה-צדק הפכה תוך חודש למקום הלוהט בעיר. מיקס נכון של בעלי בית, עיצוב, מעגל ראשון של חברים שהגיעו, אוכל טוב ואווירה נחמדה הפכו את המקום באחת ל "המקום" להיות בו. "שמונה" של עמית רונאל, הוא מועדון החברים החדש ברחוב אילת. גם הוא נגלה בעתונות לפני כשבועיים בערך אחרי שכבר למעלה מחודשיים הוא לוהט ולמעלה מכך. (דרך אגב ה "אין" החדש באמת הוא המאפיה של "דלל", שני בלוקים דרומה מהמסעדה. פטיסרי צרפתי שלא מהעולם הזה).
אבל האם ניתן לשלוט בזה? האם כל אותן חברות המבטיחות לנו באאאז מרקטינג וויראל מרקטינג ופרסום מפה לאוזן אכן יכולות לייצר את מה שהמציאות מייצרת? האם מדע השיווק פיצח את גנום השרשרת, אותה תנועת מעגלים בשלולית המעבירה מידע מחבר לחבר, ממעגל חברתי נחשב יותר לנחשב פחות ויוצרת וממליכה מקומות, מועדונים וברים ועכשיו , מותגים?
עוד לא השתכנעתי. כן, השיווק צריך לפצח את מנגנון השרשרת וללמוד להפעיל את האלמנט הבסיסי כ"כ של המלצות מפה לאוזן הקובעות את מקומו של מותג ומוצר. אבל השיטה לעשות כן אינה כל כך פשוטה.
בתחום הסיגריות החלו החברות להפעיל פרוייקטים הנקראים בשם הקוד "שגרירים". חברה צעירים, לכאורה מובילים חברתית בפוטנציה, מבלים במקומות הנכונים, מעשנים את הסיגריות הנכונות ומציעים כמחווה של רצון טוב סיגריות לחברים. מטאל, חברת הצעצועים, מקיימת פרוייקט באזור שיקאגו שם היא שולחת חינם לצעירים שאותרו את המשחקים החדשים שלה בתקווה שאלו ימליצו לחברייהם על המשחקים הטובים.
בצורה מצחיקה הנסיון לפצח את גנום השרשרת חוזר אחורה. הטעמות והדגמות קוראים לזה והם שבו לאופנה ובגדול. בעולם המזון נהוג לחשוב כי טעימה של מוצר טובה מכל התנסות אחרת וטעימה חינם היא הזרז הגדול ביותר לקנייה , כל עוד היא נעשית במקום הנכון ובזמן הנכון מול קהלי המטרה הרלוונטיים בוצורה חוויתית.
הכיוון הזה אומץ לאחרונה בעולם על ידי חברות רבות. מלונות חוברים עם מותגים לרהיטים ומרהטים את חדרי המלון בצורה המאפשרת למבקרים להתנסות בפריטי ריהוט של מותגים. חברה לאסלות וכיורים פתחה שירותים ציבוריים בשאנז-אליזה בפריס בהם תוכל להשתין ולהתרשם ממגוון האסלות והכיורים שלה תוך ניסיון אמת בשימוש שלהם. חברות מכוניות חוברות למלונות יוקרה ומעמידות רכבים לנסיון לאורחים המבקשים לשכור רכב בעת החופשה. וחברות למכונות כביסה מקימות מכבסות ציבוריות המאפשרות להתנסות במכשור שלהם.
סוני השיקה את מצלמת ה די.וי.די שלה בקמפיין מיוחד בו היא השאילה למבקרים בגן החיות בלנודון מצלמות לתיעוד הביקור ובסיומו העניקה להם את הדי.וי.די מתנה. שיחות הסלון סביב הדי.וי.די מהביקור יצרו תהודה אדירה למכשיר וליתרונותיו.
כל המהלכים הללו מבורכים. הם באמת פורצי דרך בחיפוש אחר כביש חדש לליבו של הצרכן מבלי לעמוד על הבמה ולצעוק אני כוכב. תקנו אותי. הם מנסים למצוא כביש באמצעות התנסות אמת במוצר , תוך אמונה באיכות המוצר, שתגרור אחריה דיבור , תחושה ושביעות רצון שתוביל לקנייה.
אין לנו מושג כיצד יראה השיווק של מחר. אבל בטוח הוא יהיה קרוב יותר לכבישים הללו מאשר לאלו של היום. התנסות ישירה במוצר, בכל תחום ולא רק במזון ובמשקאות, היא פתרון אמיתי ליצירת ערך ודימוי תוך פתיחת פתח למעבר האוינפורמציה לחברים ולמשפחה. יחי חוש המישוש!
כך כרגע "דלל" ו – "שמונה". דלל, המסעדה-בר שכונתית בנוה-צדק הפכה תוך חודש למקום הלוהט בעיר. מיקס נכון של בעלי בית, עיצוב, מעגל ראשון של חברים שהגיעו, אוכל טוב ואווירה נחמדה הפכו את המקום באחת ל "המקום" להיות בו. "שמונה" של עמית רונאל, הוא מועדון החברים החדש ברחוב אילת. גם הוא נגלה בעתונות לפני כשבועיים בערך אחרי שכבר למעלה מחודשיים הוא לוהט ולמעלה מכך. (דרך אגב ה "אין" החדש באמת הוא המאפיה של "דלל", שני בלוקים דרומה מהמסעדה. פטיסרי צרפתי שלא מהעולם הזה).
אבל האם ניתן לשלוט בזה? האם כל אותן חברות המבטיחות לנו באאאז מרקטינג וויראל מרקטינג ופרסום מפה לאוזן אכן יכולות לייצר את מה שהמציאות מייצרת? האם מדע השיווק פיצח את גנום השרשרת, אותה תנועת מעגלים בשלולית המעבירה מידע מחבר לחבר, ממעגל חברתי נחשב יותר לנחשב פחות ויוצרת וממליכה מקומות, מועדונים וברים ועכשיו , מותגים?
עוד לא השתכנעתי. כן, השיווק צריך לפצח את מנגנון השרשרת וללמוד להפעיל את האלמנט הבסיסי כ"כ של המלצות מפה לאוזן הקובעות את מקומו של מותג ומוצר. אבל השיטה לעשות כן אינה כל כך פשוטה.
בתחום הסיגריות החלו החברות להפעיל פרוייקטים הנקראים בשם הקוד "שגרירים". חברה צעירים, לכאורה מובילים חברתית בפוטנציה, מבלים במקומות הנכונים, מעשנים את הסיגריות הנכונות ומציעים כמחווה של רצון טוב סיגריות לחברים. מטאל, חברת הצעצועים, מקיימת פרוייקט באזור שיקאגו שם היא שולחת חינם לצעירים שאותרו את המשחקים החדשים שלה בתקווה שאלו ימליצו לחברייהם על המשחקים הטובים.
בצורה מצחיקה הנסיון לפצח את גנום השרשרת חוזר אחורה. הטעמות והדגמות קוראים לזה והם שבו לאופנה ובגדול. בעולם המזון נהוג לחשוב כי טעימה של מוצר טובה מכל התנסות אחרת וטעימה חינם היא הזרז הגדול ביותר לקנייה , כל עוד היא נעשית במקום הנכון ובזמן הנכון מול קהלי המטרה הרלוונטיים בוצורה חוויתית.
הכיוון הזה אומץ לאחרונה בעולם על ידי חברות רבות. מלונות חוברים עם מותגים לרהיטים ומרהטים את חדרי המלון בצורה המאפשרת למבקרים להתנסות בפריטי ריהוט של מותגים. חברה לאסלות וכיורים פתחה שירותים ציבוריים בשאנז-אליזה בפריס בהם תוכל להשתין ולהתרשם ממגוון האסלות והכיורים שלה תוך ניסיון אמת בשימוש שלהם. חברות מכוניות חוברות למלונות יוקרה ומעמידות רכבים לנסיון לאורחים המבקשים לשכור רכב בעת החופשה. וחברות למכונות כביסה מקימות מכבסות ציבוריות המאפשרות להתנסות במכשור שלהם.
סוני השיקה את מצלמת ה די.וי.די שלה בקמפיין מיוחד בו היא השאילה למבקרים בגן החיות בלנודון מצלמות לתיעוד הביקור ובסיומו העניקה להם את הדי.וי.די מתנה. שיחות הסלון סביב הדי.וי.די מהביקור יצרו תהודה אדירה למכשיר וליתרונותיו.
כל המהלכים הללו מבורכים. הם באמת פורצי דרך בחיפוש אחר כביש חדש לליבו של הצרכן מבלי לעמוד על הבמה ולצעוק אני כוכב. תקנו אותי. הם מנסים למצוא כביש באמצעות התנסות אמת במוצר , תוך אמונה באיכות המוצר, שתגרור אחריה דיבור , תחושה ושביעות רצון שתוביל לקנייה.
אין לנו מושג כיצד יראה השיווק של מחר. אבל בטוח הוא יהיה קרוב יותר לכבישים הללו מאשר לאלו של היום. התנסות ישירה במוצר, בכל תחום ולא רק במזון ובמשקאות, היא פתרון אמיתי ליצירת ערך ודימוי תוך פתיחת פתח למעבר האוינפורמציה לחברים ולמשפחה. יחי חוש המישוש!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה