מי צריך מתנות ראש השנה?!

אני חייב להודות. אני כבר לא שולח מתנות ראש השנה ללקוחות. זה כבר מסורת של שנתיים שלוש שהפסקתי להשקיע בחנפנות היהודית הזו ולשבור את הראש על רעיון מקורי, שכולם יזכרו, שכולם יאהבו ושלא יעלה הון.
בשנה הראשונה קצת פחדתי. אולי יחשבו שאני בצרות כלכליות , שאני לקראת פשיטת רגל או שפשוט אין תקציב או גרוע מהכל: שאני לא מכבד ומוקיר אותם. האמת היא שכמה לקוחות שאלו מה קרה למתנות המקוריות הללו שאני שולח כל שנה. יכול להיות שעוד כמה עשרות חשבו על זה אבל לא העיזו לשאול. אבל מאות, כן מאות מקבלי המתנה לחג שלי, לא חשבו אפילו לשאול למה. והמכירות.... מעולם לא היו טובות כל כך.
זה לא שיש לי משהו אישי נגד ראש השנה ובטח שלא נגד חנפנות. הרי אני ידוע כחנפן מוביל כמו כל פרסומאי מצוי. אבל החוויה הזו של המתנות הנערמות על שולחן המזכירה והופכות להר שלא תמיד ברור מי שלח מה ולמה, גרמה לי לחשוב פעמיים ושלוש האם בכלל מישהו מבין – רואה – מוקיר את ההשקעה העצומה הזו בכסף ובזמן .
הערימה הזו הייתה שוכבת על השולחן בכניסה, לפעמים הייתי מחלק אותה לעובדים, לפעמים לוקח לעצמי מתנות מדליקות. ושלא תבינו לא נכון, אני מאוד אוהב מתנות ומתנות חינם כמו כל אחד אחר. אבל הריכוז הזה של כמות ואיכות גרם לי לקבל התקף אלרגיה מסויים וחוסר יכולת להתבונן לעומק, לקרוא את הברכות ולקבל את גלי האהדה והאהבה שהמתנות הללו אמורות להעביר.
הרי למה בעצם אנחנו שולחים מתנות בראש השנה. זה מסורת. זה נהוג. זה סימן לאהבה. זה רצון להיות נחמדים למישהו שנחמד אלינו. ובכלל אנו רוצים שיאהבו אותנו יותר ויקנו מאיתנו יותר בעבור כל הפעולות הללו שאנו עושים.
בדיוק כמו בפרסום. הרי מתנות ראש השנה הללו הם מדיה פרסומית וקמפיין עצמי לחברות ולאנשים ששולחים אותם. לא מדובר במתן בסתר לנזקקים. וכן, זה קצת מסורת בלי מחשבה.
אז כינסנו את הצוות הקראייטיבי הבכיר. היו לו המון הצעות. לכתוב ברכות ראש השנה מצחיקות נורא, ולעשות למתנות שלנו אריזות ענקיות שכולם יבחינו בהם, ולקנות מתנות יקרות יותר בכדי שלא ניתן יהיה להתעלם מהם, ולשלוח כמה מתנות במקום אחת ואפילו היה אחד שאמר שהרעיון הוא תדירות: בואו נשלח כל יום מתנה לאורך השבוע שלפני החג. מאוד קראייטיבי.
בדיוק כמו בפרסום. כשמשהו לא עובד צריכים להיות יותר קראייטיביים, להוציא יותר כסף, לשדר יותר דקות, לצעוק יותר חזק ולהוסיף עוד מדיות כמו שילוט חוצות למשל שיתמוך את העובדה שלא זוכרים מה ראו אתמול ועוד ועוד ועוד.
לא הייתה לי ברירה. כינסנו את הצוות האסטרטגי. הסברתי את הבעיה והתנצלתי. הבטחתי שאני מוכן להוציא את אותו הסכום, אותו התקציב ואפילו להגדיל אותו אבל אני צריך פתרון אפקטיבי לבעיה. לא למתנה. אם המתנה לא עובדת, הפיתרון אינו נמצא בהגדלתה או בחשיבה יותר יצירתית.
הפעם הייתה לי נחת. הצוות בא עם חשיבה פורצת דרך. יום כיפור הם אמרו לי. התשובה נמצאת ביום כיפור. אם כולם שולחים מתנות בראש השנה ואנחנו נשלח ביום כיפור ואפילו נכתוב ברכה שהיא בקשה לסליחה , אף אחד לא יוכל להתעלם מאיתנו. הצוות הגדיל לעשות והגיש לי מספר הצעות: דמי חנוכה ללקוחות, משלוח מנות בפורים או סלי ביכורים בשבועות. כל אלו, הם אמרו יביאו לבולטות גדולה יותר.
אז אני מבטיח: שנה טובה תהיה לכם גם בלי המתנות שלי ואני מתנצל. אנחנו בענייני אפקטיביות ושיווק יצירתי. אם כולם שולחים בראש השנה אנחנו נשלח ביום אחר. עם ברכה. באותו התקציב. אבל אם אני מנסה לשכנע אתכם על גבי הטור הזה להפסיק את הבזבוז ואת הרצון לעשות מה שכולם עושים בלי לחשוב, אני חייב להוכיח אחרת.
שנה טובה.