מהפכת הסלולאר בעולם השיווק מאיימת לבוא עליינו כבר מספר שנים ובצדק. מה יותר אישי, קרוב ונייד מהטלפון הסלולארי שלנו. חברת סטארט אפ רבות עוסקות בפיתוח פתרונות שיווקיים לעולם הסלולארי והמובילים בהם הם עולמות הקופונים.
היכולת לייצר התאמה אישית, לחסוך בנייר ולתרום לעולם ירוק יותר , היו מהמניעים המרכזיים של המהפכה. אבל המנוע הגדול ביותר של המהפכה הוא יכולת הזיהוי החד חד ערכית של הצרכן: היכולת לשדר לך את הקופון או הפרסום במועד המדוייק, רגע לפני תחילת הקנייה שלך.
פיתוחים רבים עוסקים כיום בהפיכת הטלפון לכלי התקשורת הפרסומי עבורנו הצרכנים. ראית תשדיר טלוויזיה שמצא חן בעיניך? שלח סמס למספר שעל המסך בפינה וקבל קטלוג מלא על המוצר או קופון התנסות או סרטון הדרכה מורחב.
נכנסת לחנות הסופר שלך. המשדר זיהה אותך ושולח אלייך סדרת קופוני הנחה המבוססים על הקניות הקודמות שלך, העדפות שמילאת בשאלונים בעבר או סתם כתוצאה הרצון של בעל החנות לדחוף סחורה כזו או אחרת. אין תזכורת טובה מזו הכוללת פרסום קצר, הפנייה וקופון הנחה רגע לפני הקניה. נכנסת לתחנת הדלק, הסלולארי שלח לך קופון מתנה על נאמנותך לתחנה והזמין אותך לקפה בחנות הנוחות הסמוכה. באולם המופעים הצג את הסלולארי שלך וכנס. הכרטיס יהיה מודפס על המסך וייסרק בכניסה.
גם בתחום משיכת תשומת הלב אנו רואים פיתוחים רבים. מערכות בלוטופ המשדרות לך פרסומות של חנויות ספציפיות בעת שאתה צועד בקניון והחנות משמאל קוראת לך לבוא אליה בממס קצר עם סרטון על מוצר חדש או מבצע או הנחה. או מערכות כרטיסים, למופעים, לטיסות , לתחבורה ציבורית בהם תדרש להציג את הקופון הסלולארי שקיבלת, תסרוק אותו ותמשיך למקומך המוזמן.
אז מה בעצם עוצר את המהפכה הסלולארית? מאמרים שהתפרסמו לאחרונה מציעים לבחון שני כיוונים לעיכובים בפריצת המהפכה: הראשון , בנאלי. מערכות המחשב של החנויות אינן תומכות את קריאת הברקודים הסלולאריים ונדרשת השקעה בתשתיות מיחשוב שהרשתות אינן מעוניינת לבצע. השניה, והיא היותר מעניינת היא הרעיון כי אנו כצרכנים איננו רוצים להיות חשופים לכ"כ הרבה פרסום מדוייק. הרי בסופו של דבר בכלי הפרסום של היום הבחירה היא בידנו אם להתעלם, לדלג ערוץ או פשוט לא להבחין במודעה.
הפרסום הסלולארי הוא חודרני יותר, מדוייק יותר ולפיכך גם מטריד יותר אותנו כצרכנים ואם אנו יכולים להמנע מעוד חתיכת פרסום, דיינו.
הרעיון הזה חובר לתנועה שמנסה להתפתח כבר מספר שנים וקרוייה "שיווק ברשות". על פי אותה התפיסה יגיע יום בו הצרכן יגדיר למפרסמים מה הוא מוכן לראות ולשמוע: בטלוויזיה, באינטרנט, בסלולר והמערכות החכמות ידעו לסנן עבורו את הפרסום בצורה כזו שרק פרסום שהוגדר והוזמן ישודר בעבורו.
השבוע, במקרה, לא הספקתי לראות את יומן השבת. הקלטתי. ראיתי במקס. תוכנית של שעה וחצי הפכה לפתע לצפייה של ארבעים דק. תורידיו את הפרומואים, הפרסומות, החזרות האין סופיות לפני כל כתבה ומקבץ הבקרוב לאחר הפרסומות וקיבלתם זמן נטו של מחצית מהתוכנית. פתאום מצאתי את עצמי עם 40 דק נוספות ליום יום הלחוץ שלי. תענוג.
ואז באמת יהיה לנו זמן לקרוא עיתונים. אפילו ספרים.
היכולת לייצר התאמה אישית, לחסוך בנייר ולתרום לעולם ירוק יותר , היו מהמניעים המרכזיים של המהפכה. אבל המנוע הגדול ביותר של המהפכה הוא יכולת הזיהוי החד חד ערכית של הצרכן: היכולת לשדר לך את הקופון או הפרסום במועד המדוייק, רגע לפני תחילת הקנייה שלך.
פיתוחים רבים עוסקים כיום בהפיכת הטלפון לכלי התקשורת הפרסומי עבורנו הצרכנים. ראית תשדיר טלוויזיה שמצא חן בעיניך? שלח סמס למספר שעל המסך בפינה וקבל קטלוג מלא על המוצר או קופון התנסות או סרטון הדרכה מורחב.
נכנסת לחנות הסופר שלך. המשדר זיהה אותך ושולח אלייך סדרת קופוני הנחה המבוססים על הקניות הקודמות שלך, העדפות שמילאת בשאלונים בעבר או סתם כתוצאה הרצון של בעל החנות לדחוף סחורה כזו או אחרת. אין תזכורת טובה מזו הכוללת פרסום קצר, הפנייה וקופון הנחה רגע לפני הקניה. נכנסת לתחנת הדלק, הסלולארי שלח לך קופון מתנה על נאמנותך לתחנה והזמין אותך לקפה בחנות הנוחות הסמוכה. באולם המופעים הצג את הסלולארי שלך וכנס. הכרטיס יהיה מודפס על המסך וייסרק בכניסה.
גם בתחום משיכת תשומת הלב אנו רואים פיתוחים רבים. מערכות בלוטופ המשדרות לך פרסומות של חנויות ספציפיות בעת שאתה צועד בקניון והחנות משמאל קוראת לך לבוא אליה בממס קצר עם סרטון על מוצר חדש או מבצע או הנחה. או מערכות כרטיסים, למופעים, לטיסות , לתחבורה ציבורית בהם תדרש להציג את הקופון הסלולארי שקיבלת, תסרוק אותו ותמשיך למקומך המוזמן.
אז מה בעצם עוצר את המהפכה הסלולארית? מאמרים שהתפרסמו לאחרונה מציעים לבחון שני כיוונים לעיכובים בפריצת המהפכה: הראשון , בנאלי. מערכות המחשב של החנויות אינן תומכות את קריאת הברקודים הסלולאריים ונדרשת השקעה בתשתיות מיחשוב שהרשתות אינן מעוניינת לבצע. השניה, והיא היותר מעניינת היא הרעיון כי אנו כצרכנים איננו רוצים להיות חשופים לכ"כ הרבה פרסום מדוייק. הרי בסופו של דבר בכלי הפרסום של היום הבחירה היא בידנו אם להתעלם, לדלג ערוץ או פשוט לא להבחין במודעה.
הפרסום הסלולארי הוא חודרני יותר, מדוייק יותר ולפיכך גם מטריד יותר אותנו כצרכנים ואם אנו יכולים להמנע מעוד חתיכת פרסום, דיינו.
הרעיון הזה חובר לתנועה שמנסה להתפתח כבר מספר שנים וקרוייה "שיווק ברשות". על פי אותה התפיסה יגיע יום בו הצרכן יגדיר למפרסמים מה הוא מוכן לראות ולשמוע: בטלוויזיה, באינטרנט, בסלולר והמערכות החכמות ידעו לסנן עבורו את הפרסום בצורה כזו שרק פרסום שהוגדר והוזמן ישודר בעבורו.
השבוע, במקרה, לא הספקתי לראות את יומן השבת. הקלטתי. ראיתי במקס. תוכנית של שעה וחצי הפכה לפתע לצפייה של ארבעים דק. תורידיו את הפרומואים, הפרסומות, החזרות האין סופיות לפני כל כתבה ומקבץ הבקרוב לאחר הפרסומות וקיבלתם זמן נטו של מחצית מהתוכנית. פתאום מצאתי את עצמי עם 40 דק נוספות ליום יום הלחוץ שלי. תענוג.
ואז באמת יהיה לנו זמן לקרוא עיתונים. אפילו ספרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה